למה הילד.ה לא אוכל.ת

כשמגיעים למזרח ולתאילנד בפרט חלק מהמראות של האוכל לא פשוטים עבור הילדים... תנינים, ג'וקים או עקרב על שיפוד יככבו בעיקר באזורי תיירות כבדים ויש רחובות בהם הריחות של הביוב עולים וזה יכול להרתיע ילדים.

הגדול שלנו היה בן 13 כשהגיע לתאילנד פעם ראשונה, בבוקר שנחתנו הוא ראה שיש בייבי שרימפסים בעגלת הפאד תאי והחליט שהוא לא רוצה לאכול כלום חוץ ממקדונלד. זה לקח יומיים עד שהוא נפתח יותר אבל לעומת זאת, הקטנה שהיתה בת 5.5 הלכה עם היד וסתמה את האף במשך שבועיים כשהיא מסרבת לאכול בחוץ. אפילו ספגטי... אז מה עושים?

אני, בתור אחת שמכירה את הילדים שלי חששתי שזה עלול לקרות והשכרתי חדרים במלון עם מטבחון חיצוני שניתן להשתמש בו. זה הציל אותנו כי חביתה וביצה קשה אפשר למצוא בכל מקום בתאילנד אבל הם מכינים את זה מעט שונה וההתנגדויות של הקטנה היו מאוד קשים אז הייתי מכינה לה טוסט, סלט ישראלי של הבית, חביתות ואפילו הכנתי פסטה. לאט לאט הבאתי פסטה טיק אווי ואמרתי לה שלא מצאתי את הרסק עגבניות שאנחנו רגילים אליו נתתי לה להתרגל לטעמים אחרים.. הגשתי הכל היישר מהמטבחון בצלחת של המקום וזה עבד.

מצאנו מסעדה ישראלית מעולה שעזרה לנו, הזמנו חומוס מ LAZADA ( אפליקציה תאילנדית שתמצאו בה כמעט הכול) וככה לאט לאט היא נפתחה.

פתאום היא טעמה נודלס, קצת ספריינג רולס ומשם המשכנו לאורז ושניצל ולאט לאט היא הסתגלה לעובדה שגם אם הטעמים הם לא בדיוק כמו בבית זה מספיק טעים לה.

היום אני יכולה להגיד שהנכונות שלה לטעום דברים חדשים כשהיא מחוץ לבית פשוט מדהימה. ולא רק זה.. במזרח הגעגועים גרמו לה לטעום מאכלים ישראליים שבארץ היא לא הייתה אוכלת.

אז נכון שבאנו לחופש ולא בא לנו לבשל אבל כשאנחנו מטיילים עם ילדים יש אתגרים והכי חשוב שיהיה נעים לכולם. יש דרכים להתמודד, לא צריך להילחץ וכן, יש לא מעט ילדים שבתחילת המסע לא רוצים לאכול כלום

אז היו סבלניים ותדעו שזה לא לנצח. ככל שתעודדו אותם לטעום את האוכל המקומי זה יתרום להם בהסתגלות לשינויים ועליכם זה יקל בתקציב כי אוכל מקומי ואוכל רחוב בעיקר, זול בהרבה יותר ולעיתים מזין יותר.

אוכל רחוב