חינוך

נוודות במזרח הרחוק תביא אתה דרך חינוך חדשה. שיעורים חדשים יפתחו בהרפתקה מקומית ובניהול דרך חיים שונה מזו שהם רגילים אליה.

כאשר עטיפות המדינות נפתחות והאדמה נראית כמו לוח קריאה מתמשך, הלמידה מתפשטת כמו קסם מיוחד ומתקדמת בצעדים שלא תמיד כולם יבחינו בהם.

אין מורה ספציפי, אין לוח או שולחן וכסא. יש שפה חדשה, מטבע חדש, רחובות חדשים, אנשים חדשים, טעמים וריחות. יש אחריות חדשה, הסתגלות לזמן מרובה ביחד והשתתפות פעילה בהתנהלות המשפחה.

בכל פעם שתצאו החוצה תוכלו למצוא תחושת למידה בלתי נגמרת.

בשווקים: עלויות, המרת מטבע ועוד יבדקו...

ההמלצה שלי היא שכשתזהו סקרנות תעודדו את הילדים לשאול ולבדוק בעצמם ולהתחבר למקומיים. בסופר המקומי תעודדו אותם לבדוק מה יש בחטיף הזה שהם כ"כ רוצים לטעום. אם לא ידעו לענות להם תמיד תוכלו ללמד אותם להשתמש באפליקציות גוגל. GOOGLE LENS/ GOOGLE PHOTO וכמובן GOOGLE TRANSLATE.

הלמידה תתרחש בכל מקום.

למשל תמיד לפני שהגענו ליעד חדש ביקשנו מהילדים לבדוק מה השפה, מה המטבע ומה ערכו. האם יש מאכל לאומי? מה עיר הבירה? מה מסקרן אותם ביעד הבא? אצלנו הם תמיד מיהרו לבדוק על פעילויות מים - אם אלה פארקי מים, מפלים ונהרות - זה היה הדבר הראשון...

האמת שבמסע הראשון שלנו לא היה כמעט פארק מים שלא ביקרנו בו בכל יעד שהגענו אליו..

זה עלה לנו לא מעט כסף אבל זה היה עוד משהו שהם היו צריכים לבדוק, לתקצב ולעיתים לבחור לוותר עליו בשביל פעילות אחרת. זה משהו שהניע אותם כל הזמן והחלטנו שזה שווה לנו.

שתפו אותם בהחלטות. בהתלבטויות. למדו אותם על תקציב יומי ואיך עומדים בו. תקציבו להם דמי כיס במטבע המקומי. תחשבו איזה תחושה מדהימה של עצמאות ולמידה תתווסף לזה.

קחו אותם אתכם לעשות כביסה. למדו אותם להשתמש במכונה, לפרוט את הכסף...

זו מקנה תחושת סיפוק נהדרת לילדים. הם מרגישים שבוטחים בהם, שהם בוגרים זה נותן כל כך הרבה ערך מוסף.

למידה תתבצע גם בשיעור בישול מקומי או ברכישה עצמאית בשווקים, בכל שיח עם מקומיים ואפילו מחברים ממשפחות מטיילות שתפגשו בדרך. היכולת הסתגלות שלהם תשתפר, הם יפתחו לשינויים. גם הילדים מלאי ההתנגדות יפתחו בשלב מסוים.

הילדים מתחילים לזהות מסלולים קבועים, את הדוכן שייק האהוב עליהם, המנה האהובה עליהם ואם יתחשק להם למצוא דוכן גלידה הם כבר ידעו להכוון אתכם לבד את הדרך כי הם יחפשו אותו ב GOOGLE MAPS לפני שתגידו להם לא...

הם ילמדו לומר שלום, בוקר טוב ותודה בשפה המקומי. 

הלמידה במזרח הרחוק ובטיולים משפחתיים בפרט היא עולם של פרונטליות יומיומית שנותנת אפשרות ללמידה תוך התמקדות בחוויות. בכל פרט ובכל פרט. היא מלמדת אתכם כמשפחה מטיילת כל כך הרבה, ערך המוסף שיש בחוויה היוצאת דופן הזו תלויה הרבה בכם ההורים.

ככל שתתנו לילדים להיות שותפים שלכם בדרך, תעודדו אותם לחוות ולהיפתח. ככל שתתנו להם עצמאות בפרטים הקטנים כל החוויה הזו שנקראת מסע משפחתי תהיה יותר נעימה, מחבקת ומלמדת.

אצלנו לכל ילד יש תרמיל גב משלו עליו הוא אחראי. גם לקטנה. במסע הראשון זה היה ממש תיק קטן שבו היו המשחקים שלה אבל היה חשוב לנו לתת לה מקום ואחריות. זה חלק מהמקום הפרטי שלהם שהם כל כך צריכים מכוון שכאשר מטיילים יחד הרבה זמן מאבדים קצת מהפרטיות. מתווספת לזה אחריות מאוד גדולה ולכן כמו שאמרתי למידה תתבצע בכל יום בכל צעד. הסתגלות להיות יחד שעות ארוכות במרחבים קטנים היא לא תמיד פשוטה בעיקר עם אתם עם מתבגרים (שלחלוטין יש צורך לאפשר להם גם פרטיות וזמן לעצמם ביעדים שזה מתאפשר תקציבית אבל זה נושא לפוסט אחר) ואני יכולה להעיד שאפילו שלפעמים הילדים יוצאים מדעתם יחד ומוציאים אותנו מדעתנו על הדרך הם גם לומדים לעזור אחד לשנייה, לתמוך ולהיות שם כשצריכים אותם באמת. הקשר שלהם מתחדד ומתחזק.

נכון, שזה משהו שבדר"כ מורגש כשיוצאים למסעות ארוכים ופחות במסעות של שבועיים שלושה אבל אתם תרגישו את זה. לא משנה כמה הילדים יריבו יהיו רגעים שיגרמו לכם להזיל דמעה מאושר.

לא פעם הייתי יושבת מהצד ומתמוגגת לראות אותם מביעים אהבה ועזרה אחד לשנייה.

אנחנו מרגישים את החיבור החזק של הילדים שלנו ואנחנו זוקפים את זה למסעות שלנו ולזמנים הטובים והפחות טובים במסעות. זה שיעור מדהים בניהול מערכות יחסים ובמחויבות משפחתית.